התפתחות המוח של העובר -כולל סריקת מחקרים
התפתחות המוח מתחילה ברחם ונמשכת לאורך הילדות.
מחקרים רבים הסוקרים את החשיבות של רכיבי תזונה/תוספי תזונה על התפתחות המוח של העובר. המוח בנוי מיותר מ60% משומן.
המוח עובר סדרה של תהליכים מורכבים במהלך ההריון ומשמעות הדבר היא שתזונת מהווה גורם מכריע בהתפתחות המוח העוברי.
השומן שנצרוך, הוא יהיה השומן בו הגוף ישתמש לבניית תאי המוח של העובר.
לכן, חשוב מאוד לצרוך שומן איכותי ובריא.
מקורות שונים לשומן בריא:
אגוזים: המחקר הראשון שאותו אסקור במאמר זה מדבר על צריכת אגוזים במהלך ההריון (1).
המחקר נערך בספרד וכלל מעל 2,200 זוגות (אם וילד).
מידע על צריכת אגוזים של האם במהלך השליש הראשון והאחרון של ההריון נאסף משאלונים על הרגלי אכילה.
ההתפתחות הנוירופסיכולוגית של הילדים הוערכה באמצעות מספר מבחנים סטנדרטיים בינלאומיים, בגילאי 18 חודשים, 5 שנים, ו8 שנים לאחר הלידה.
ניתוח התוצאות – הראה כי קבוצת הילדים שהאמהות שלהם אכלו יותר אגוזים במהלך השליש הראשון להריון השיגה את התוצאות הטובות ביותר בכל המבחנים המודדים תפקוד קוגניטיבי, יכולת קשב וזיכרון עבודה. האגוזים שנלקחו בחשבון במחקר זה – אגוזי מלך, שקדים, בוטנים, צנוברים ואגוזי לוז.
הערכת החוקרים היא שההשפעות המועילות מאכילת האגוזים היא תוצאה של רמות גבוהות של חומצה פולית ובמיוחד של חומצות שומן חיוניות כמו אומגה 3, ואומגה 6 שמצויות באגוזים. רכיבים אלה נוטים להצטבר ברקמה העצבית, בעיקר באזורים הקדמיים של המוח המשפיעים על הזיכרון ועל תפקודים ניהוליים.
היתרונות של המחקר הזה נצפו אצל נשים שצרכו במהלך ההריון ממוצע שבועי של קצת פחות משלוש מנות של 30 גרם, כמות נמוכה יותר מהצריכה השבועית המוצעת המומלצת במדרך האכילה הבריאה שפורסם על ידי האגודה הספרדית לתזונה קהילתית, שהיא ממליצה על בין שלוש לשבע מנות בשבוע.
דבר שגרם לחוקרים להאמין כי אם האימהות היו צורכות את הממוצע השבועי המומלץ, היתרונות יכלו להיות גדולים יותר.המחקר ניתח גם את צריכת האגוזים האימהית במהלך השליש השלישי להריון אך במקרה זה לא נצפו תוצאות טובות כמו התוצאות בשליש הראשון להריון.
מחקר נוסף (2), מדבר על כך שתזונה לא אופטימלית אימהית ורמות מתח גבוהות קשורות להתפתחות עיצבית שלילית על העובר.
המחקר בדק אם התערבויות מובנות באורח החיים כמו תזונה ים תיכונית או הפחתת מתח בעזרת מיינדפולנס במהלך ההריון קשורות להבדלים בהתפתחות המוח של העובר.
זה היה ניתוח של מחקר שנערך בברצלונה בין השנים 2017-2020.
משתתפות בהריון יחיד חולקו באופן אקראי ל3 קבוצות. קבוצת התערבות בתזונה ים תיכונית, קבוצה נוספת של התערבות בתכנית הפחתת מתח מבוססת מיינדפולנס, וקבוצה שלישית ללא התערבות.
המשתתפות בקבוצת הדיאטה הים תיכונית קיבלו מפגשים אישיים חודשיים ואספקה חופשית של שמן זית כתית מעולה ואגוזי מלך.
תוצאות: בהשוואה לקבוצת הטיפול ללא ההתערבות, הצאצאים שנחשפו לתזונה ים תיכונית אימהית היו בעלי נפח מוח עוברי כולל גדול יותר, בנוסף מדדים של נפח המוח של העובר המבוססים על הMRI קיבלו ציונים גבוהיים יותר בקבוצת התזונה הים תיכונית בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, גם לקבוצת המיינדפולנס היו תוצאות טובות יותר בהקשר של נפח גדול יותר של פיתול החגורה הקדמי השמאלי של העובר, וציונים גבוהים יותר בסולם הערכה נוירו – התנהגותית בילוד.
מסקנה: התערבויות באורח חיים מובנה של האם הכוללות קידום תזונה ים תיכונית או הפחתת מתח במהלך ההריון היו קשורות לשינויים בהתפתחות המוח של העובר והיילוד.
רכיב חיוני נוסף שנחקר רבות בהקשר של התפתחות המוח של העובר הוא כולין.
כולין, שהוא בעצם ויטמין 4B, שחיוני לבריאות האדם. הדרישות התזונתיות לכולין גבוהות יותר במהלך ההריון וההנקה בהשוואה לנשים לא הרות. עם זאת, צריכת כולין אצל נשים נמוכה כיום מהצריכה המומלצת. העובר, צורך את הכולין על חשבון מאגרי האם, מה שמגביר את הסיכוי למחזור אצל האם. בנוסף, מחסור בחומצה פולית מדלדל את מאגרי הכולין בכבד.
בסריקת מחקרים מטה אנליזה(4) (מטה אנליזה זה מחקרים שנעשו באותו הנושא וסקירה שלהם) הגיעו למקסנות הבאות:
צריכה נמוכה של כולין/ כמות נמוכה שלו בסרום בהריון מוקדם נקשר לסיכון גבוה יותר ב36% למומים של הצינור העצבי.
בנוסף, צריכה של עד 1 גרם כולין ליום לנשים בהריון במהלך הטרימסטר השני הראה השפעות חיוביות על תחומים נוירו-קוגניטיביים מסוימים של הילד.
התוצאות תמכו בדרך כלל בקשרים פוטנציאליים בין צריכת כולין מוגברת לבין נוירוקוגניציה/התפתחות עצבית חיובית אצל ילדים.
מה שעולה מהסקירה עשוי לשקף קשר של סיבה ותוצאה – נראה כי צריכת כולין העולה על ההמלצות הנוכחיות נחוצה כדי להשפיע על נוירוקוגניציה.
לסיכום: צריכת כולין אימהית נמוכה קשורה לא רק לפגיעה בנוירו-קוגניציה ובהתפתחות העצבית של הילד, אלא גם לסיכון מוגבר למומים בתעלה העצבית.
צריכה נאותה של כולין לנשים הרות עומדת היום על פי ההמלצות על 480 מ"ג ליום (ע"י הרשות האירופאית לבטיחות מזון EFSA).
התפתחות מוח העובר ואומגה 3 – המלכה של התפתחות המוח
מבחינתי היא אומגה 3 – חומצת שומן חיונית שבנויה מכמה חומצות שומן:
ALA – חומצה אלפא לינולנית, חומצת שומן חיונית – כלומר, הגוף לא יודע לייצר אותה בעצמו ועלינו לצרוך אותה מהתזונה.
EPA – הגוף מסוגל לייצר אותה ממולקולות של ALA על ידי האנזימים ELONGASE ו- DESATURASE והיא מצויה בעיקר מהחי: דגי מים עמוקים שניזונים מאצות ים ופלנקטון: סרדינים, סלמון בר, הרינג, טונה טרייה, מקרל, פורל, הליבוט וסול.
DHA – אותה הגוף מסוגל לייצר על ידי הארכת EPA בעזרת האנזימים ELONGASE ו- DESATURASE
DHA היא חומצת השומן הרב בלתי רוויה העיקרית בעלת שרשרת ארוכה בחומר האפור במוח שמייצגת כ15% מכלל חומצות השומן בקורטקס (קליפת המוח המצחית האנושית.)
לDHA ולאומגה 3 יש תפקידים חשובים על בריאות האדם באופן כללי ונחקרה כעוזרת במניעת מחלות רבות. אבל הפעם נתרכז בהקשר שלה בתקופת ההריון, ואחרי הלידה.
DHA משפיע על יצירת תאי עצב, מוליכים עצביים, פלסטיות סינפטית, שידור והעברת אותות במוח.
נתונים ממחקרים(5) על חומצה מסוג DHA בבני אדם ובבעלי חיים, מצביעים על כך שרמות נאותות שלה בקרומים העצביים נדרשות לתפקוד תקין של מערכת העצבים והתפתחות המוח של העובר. אחראית על הבשלה של אסטרוציטים בקליפת המוח, צימוד נוירו-וסקולרי, ספיגת גלוקוז וחילוף חומרים.
רמה נמוכה שלה במוח גורמת לשינויים התנהגותיים וקשורה לקשיי למידה ודמנציה. (גם בבוגרים וגם בצעירים) כמו כן היא חיונית להתפתחות השליה, ויש בה צורך לעובר הגדל שכן המוח שלו דורש DHA במהלך ההריון.
לכן, בטרימסטר הראשון היא יותר משמעותית לשליה, והחל מהטרימסטר השני להתפתחות המוח של העובר.
במילים יותר פשוטות, אומגה 3 חשובה מאוד להתפתחות השליה, שהיא מקור ההזנה הבלעדי של העובר, ובנוסף היא משחקת תפקיד קריטי בהתפתחות המוח ומערכת העצבים של העובר.
מחסור בDHA מקושר במחקרים גם לדיכאון אחרי לידה!
כמות יומית מומלצת לנשים בהריון: 200 מ"ג DHA ביום. (לפחות.)
כמובן שחשוב להתייעץ לגבי המקרה הספציפי שלך עם בעלת מקצוע. תמיד.
מהמזון: דגי מים עמוקים כמו סלמון בר, הליבוט וסול. הכי עשיר באומגה 3 הוא שמן כבד דגים שממנו מייצרים היום את תוספי התזונה של אומגה 3. מהצומח יותר קשה להשיג ספציפית את הDHA אם כי יש במזונות מהצומח אומגה 3 באגוזים, זרעי צ'יה ופשתן, ירקות עליים כהיים, (פשוט יותר EPA ופחות DHA)
סימוכין למאמרים:
(1) צריכת אגוזים במהלך ההריון – https://www.isglobal.org/en/-/la-ingesta-de-frutos-secos-durante-el-embarazo-se-relaciona-con-un-mejor-desarrollo-neuropsicologico-de-ninas-y-ninos
(2) תזונה ים תיכונית – צריכת אגוזים ושמן זית או הפחתת מתח על ידי מיינדפולנס בהריון https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37839546/
השפעת זרעי צ'יה על האינטיליגנציה – https://www.ccsenet.org/journal/index.php/gjhs/article/view/73922
(3) הקשר בין כולין והתפתחות המוח של העובר https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36041182/
(4) צריכה לא מספקת של כולין בנשים הרות https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432547/
(5) אומגה 3 והתפתחות מערכת העצבים והמוח https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255561/
